שתי המדינות ירדו בחדות. מה אפשר ללמוד מההשוואה, ומה אי אפשר.
עמוד חדש בפיזה פתוח. כל המספרים חושבו מהקבצים הציבוריים של פיזה 2022 ו־2025, עם טעויות התקן של פיזה. ± מציין מרווח ביטחון של 95%.
למה ההשוואה
לפי ראמ"ה, הדוח הרשמי של ה־OECD מציין את ישראל ולטביה כשתי המדינות היחידות שירדו ירידה חריגה בכל שלושת התחומים. בקריאה ובמדעים הירידה של ישראל הייתה השנייה בגודלה ב־OECD, אחרי לטביה (דוח ראמ"ה על פיזה 2025, עמ' 8). לכן משווים את שתיהן. העמוד בודק כל ממצא בשלוש שאלות: מה אפשר ללמוד, מה אי אפשר, והאם הממצא תואם את ראמ"ה.
ישראל 2025
שינוי מ־2022
מקום אפשרי
לטביה 2025
שינוי מ־2022
מקום אפשרי
קריאה
436
−38 (±10)
36–40
430
−45 (±7)
38–41
מתמטיקה
433
−25 (±9)
41–45
461
−23 (±6)
26–34
מדעים
442
−23 (±11)
41–49
468
−26 (±9)
36–37
מקום אפשרי: טווח המקומות בדירוג המדינות, בהתחשב בטעות הדגימה. השינויים כוללים את טעות הקישור בין המחזורים.
1. גודל הירידה
תואם את ראמ"ה
בקריאה ישראל ירדה ב־38 נקודות ולטביה ב־45. ההבדל בין הירידות הוא 7 נקודות (±12), והוא אינו מובהק.
גם במתמטיקה ובמדעים ההבדל בין הירידות אינו מובהק (2 ו־3 נקודות, ±10 ו־±11).
מה אפשר ללמוד
שתי המדינות ירדו בערך באותה מידה, בכל שלושת התחומים.
מה אי אפשר
לא ניתן לקבוע מי ירדה יותר. "השנייה בגודלה אחרי לטביה" הוא סדר של אומדנים, לא הבדל מובהק.
התאמה למקורות
הכיוון תואם את ראמ"ה.
2. מי ירד
תואם את ראמ"ה
בלטביה, תלמידים שאינם מדברים לטבית בבית, רובם דוברי רוסית, ירדו בקריאה ב־95 נקודות (±10). דוברי לטבית ירדו ב־20 (±7). גם במתמטיקה ובמדעים הירידה התרכזה בדוברי השפות האחרות.
בישראל המצב הפוך. דוברי העברית ירדו בקריאה ב־44 נקודות ודוברי הערבית ב־21. ההבדל הוא 23 נקודות (±22), מובהק אך גבולי. במתמטיקה ובמדעים ההבדל אינו מובהק.
מה אפשר ללמוד
ירידה דומה בממוצע נובעת מקבוצות שונות. בלטביה היא אצל המיעוט הלשוני. בישראל, בקריאה, היא בעיקר אצל קבוצת הרוב.
מה אי אפשר
ב־2022, 28% מהתלמידים בלטביה נבחנו ברוסית. ב־2025 כולם נבחנו בלטבית. לכן אי אפשר להפריד בין ירידה בידע לבין מעבר למבחן בשפה שנייה.
התאמה למקורות
תואם את ראמ"ה, שמצאה שהירידה החדה ביותר הייתה בחינוך הממלכתי (52 נקודות בקריאה).
3. הפער בין החזקים לחלשים
תואם את ראמ"ה
בישראל הפער בקריאה בין העשירון העליון לתחתון הצטמצם מ־323 ל־304 נקודות. השינוי הוא 19 נקודות (±14), והוא מובהק. החזקים ירדו ב־43 נקודות, והחלשים ב־24.
בלטביה הפער גדל מ־233 ל־263 נקודות. השינוי הוא 30 נקודות (±12), והוא מובהק. החלשים ירדו ב־61 נקודות, והחזקים ב־31. גם במתמטיקה ובמדעים הפער בלטביה גדל באופן מובהק.
מה אפשר ללמוד
הדפוס הפוך. בישראל החזקים ירדו יותר. בלטביה החלשים ירדו יותר.
מה אי אפשר
הצמצום בישראל אינו שיפור אצל החלשים. גם הם ירדו. הוא נובע מכך שהחזקים ירדו יותר.
התאמה למקורות
תואם את ראמ"ה.
4. בנים ובנות
תואם את ראמ"ה
בשתי המדינות הפער לטובת הבנות בקריאה גדל בערך באותה מידה. בישראל מ־23 ל־38 נקודות (+15, ±14). בלטביה מ־28 ל־42 (+14, ±8). שני השינויים מובהקים.
בישראל, כל הגידול הוא אצל דוברי העברית: מ־16 ל־35 נקודות (+19, ±16). אצל דוברי הערבית הפער כמעט לא השתנה (55 ו־57 נקודות).
מה אפשר ללמוד
הגידול בפער בקריאה משותף לשתי המדינות. בישראל הוא מוגבל לדוברי העברית.
מה אי אפשר
הנתונים אינם מראים מה הסיבה. במתמטיקה ובמדעים בישראל השינוי בפער אינו מובהק. ההשוואה בין קבוצות שפה היא שאלת "למי". מודל העיבוד של פיזה אינו כולל אינטראקציות, ולכן ההבדל בין הקבוצות כנראה מוקטן בקובץ, והאמיתי גדול יותר.
התאמה למקורות
תואם את ראמ"ה. ב־2025 הפער לטובת הבנים דוברי העברית במתמטיקה הצטמצם ל־8 נקודות, והוא אינו מובהק.
5. נתוני רקע חסרים
תובנה שונה מראמ"ה
בישראל חסר מדד הרקע המשפחתי ל־20% מהנבחנים ב־2025, לעומת 4% ב־2022. בלטביה חסר ל־14%, לעומת 3%.
השינוי בקריאה של השליש התחתון ברקע: כשמשתמשים רק במי שיש לו נתונים, ישראל ירדה ב־2 נקודות ולטביה ב־26. כשכוללים את כל התלמידים, ישראל ירדה ב־24 ולטביה ב־38.
מה אפשר ללמוד
בשתי המדינות הנתונים החסרים משנים את התמונה. בישראל הם הופכים את המסקנה: גם השליש התחתון ירד.
מה אי אפשר
שיבוץ התלמידים החסרים לשליש מבוסס על מודל (חפצים בבית, ממוצע בית הספר, שפת המבחן וההישגים), לא על מדידה.
התאמה למקורות
ראמ"ה מציינת שבקרב תלמידים מרקע נמוך לא נרשם שינוי מובהק. זה נכון רק למי שיש לו נתוני רקע.
6. דירוג
דיוק שונה
בקריאה, המקום האפשרי של ישראל הוא 36 עד 40, ושל לטביה 38 עד 41. הטווחים חופפים.
במתמטיקה ובמדעים לטביה גבוהה מישראל, והטווחים אינם חופפים.
מה אפשר ללמוד
במתמטיקה ובמדעים לטביה במקום גבוה יותר.
מה אי אפשר
בקריאה אי אפשר לקבוע מי מהשתיים במקום גבוה יותר.
התאמה למקורות
ראמ"ה מדווחת מקום אחד לכל מדינה. טווח של מקומות מראה כמה הדירוג בטוח.
מקורות
ראמ"ה, מחקר פיזה 2025 (ספטמבר 2026).
קרן טראמפ: ר' בנבנישתי, "פערים במאפייני הישגים בין בנים לבנות בחברה היהודית והערבית – דוח עיבוד משני של נתוני פיזה" (אוקטובר 2024).
מרכז טאוב: נ' בלס, "The Education System in Israel 2020–2024", דוח מצב המדינה 2024 (ינואר 2025), עמ' 244–245.
מוסד שורש: ד' בן־דוד, "The Socioeconomic Threat Facing Israel", מדריך שורש 2026. נ' גרובר, "Why Israel does poorly in the PISA exams" (2017).
לטביה: הגדרת "דוברי לטבית בבית" היא מי שנבחן בלטבית ומדבר בבית את שפת המבחן. ההגדרה זהה בשני המחזורים.